פסק-דין בתיק ת"א 1892-09-08

עסקינן בתביעה בגין נזקי גוף עקב תאונת עבודה.

נתוני רקע וגדר המחלוקת:

1.         התובע יליד שנת 1973, בן 39 כיום, עובד כמסגר ואיש אחזקה אצל הנתבעת 1 (להלן - "הנתבעת").

בתקופה הרלוונטית לענייננו הנתבעת 2 היתה המבטחת של הנתבעת בפוליסת חבות מעבידים.

2.         עפ"י הנטען בכתב התביעה, ביום 21/8/07 בסמוך לאחר חצות, ותוך כדי עבודתו אצל הנתבעת במשמרת לילה, התובע נדרש לבצע חיתוך של מוטות כבדים מברזל. כל מוט כאמור מגיע לאורך של כ-12 מ' ושוקל למעלה מטון וחצי, והחתיכות המנוסרות אמורות ליפול לתוך ארגז מתכתי המונח מתחת למוטות. באותו יום הונחו 5 מוטות של ברזל על שני מעמדים מוגבהים (חמורים) ומתחתיהם שני ארגזים פתוחים לשם איסוף הפסולת והחתיכות המנוסרות, כאשר הנחת המוטות והארגזים כאמור, נעשתה כפי שנעשתה בדרך כלל, על ידי עובדים אחרים של המפעל.

לפי הנטען, תוך כדי ניסור מוט הברזל הראשון, החלק המנוסר נפל לתוך הארגז, ואולם בשל אי הנחת הארגזים בצורה נכונה (חלקם הפנימי היה באוויר כשהם צמודים זה לזה), הארגז יחד עם חלק המוט שנפל לתוכו זזו ממקומם והארגז (עם חלק הברזל בתוכו) נחת על כף רגלו הימנית של התובע.

עד כאן תיאור התאונה כפי שפורט בכתב התביעה.

3.         למעט עצם התרחשות התאונה, הצדדים נחלקו ביניהם בכל יתר השאלות: לגבי נסיבות אירוע התאונה והסיבות להתרחשותה; אחריותה של הנתבעת בגין תאונה זו; אשמו התורם של התובע; והיקף הנזק אשר נגרם לו בעטיה.

בדיון אשר התקיים לפניי העידו התובע ואשתו בחקירה נגדית, לאחר שהקדימו הגשת תצהירי עדות ראשית מטעמם. מטעם התביעה הוגש גם תצהירו של עד התביעה, מר עמאד סמדיה, מבלי שהלה ייחקר על תצהירו.

מטעם ההגנה הוגשה הודעה בכתב חתומה על ידי התובע, אשר נגבתה על ידי חוקר מטעם
הנתבעת 2.

נסיבות אירוע התאונה ודיון בשאלת האחריות :

4.         בתצהיר העדות הראשית שלו וגם בחקירתו בבית המשפט חזר התובע על תיאור התאונה כמפורט לעיל.

במהלך עדותו הבהיר התובע, כי הפגיעה ארעה כאשר החל בחיתוך המוט הראשון, כיוון שהארגז הונח בצורה לא נכונה. לדבריו, ברגיל מניחים שני ארגזים המשמשים לקליטת החלקים המנוסרים הנופלים לתוכם, ואלה אמורים להיות צמודים אחד לשני, כמתועד בתמונה אשר הוגשה לתיק. ואולם עובר לתאונה הארגזים הונחו אחד על השני באופן כזה שאחד מהם הוצב לא נכון כשהוא באוויר, ומאחר שהארגז היה עדיין ריק, הארגז 'קפץ' ברגע שחלק המוט נפל לתוכו ונחת על כך רגלו.

בעדותו בבית המשפט התובע חזר על האמור בתצהירו, כי לאחר התאונה עובד אחר של הנתבעת נפגע בנסיבות דומות, ובעקבות כך הנתבעת שינתה את שיטת העבודה וכיום המוטות נחתכים כשהם מונחים על הקרקע .

5.         עד התביעה מר סמאדה הגיש תצהיר מטעמו ובו תיאר השלבים השונים הכרוכים בחיתוך מוטות הברזל. לדברי מר סמאדה, הפועלים במפעל של הנתבעת הפועלים יוצקים מוטות ברזל באורך של 12 מ' ובמשקל של מעל לטון וחצי כל מוט. בסיום היציקה המוטות נבדקים, ואלה שאינם עומדים בדרישות נפסלים ומועברים באמצעות מלגזנים אל מעמדים מיוחדים. ברגע שהמעמדים מלאים יוצאת קריאה לאחד המסגרים על מנת שיבוא ויחתוך את המוטות, ובדרך זו מרוקנים את המעמדים לקראת המוטות הבאים.

מר סמדיה הוסיף בתצהירו, כי עבודת המסגר כוללת חיתוך המוטות בלבד, ואילו הצבת המעמדים, הארגזים והנחת המוטות על המעמדים, הן מתפקידו של המלגזן. לדבריו, ביום התאונה התובע נקרא לחתוך מוטות, וכאשר החל בביצוע מלאכת החיתוך - תוך שמר סמדיה נמצא בקשר עין עמו - חלק מהפסולת יחד עם הארגז נפלו על רגלו של התובע. בעקבות כך הוא ניגש אל התובע יחד עם עובדים נוספים, ובהמשך הוזעק אמבולנס למקום אשר הוביל את התובע לבית חולים כשהוא מתלווה אליו לפי בקשת מנהל המשמרת.

מר סמדיה לא נחקר על תצהירו, ומכאן שיש לראות בגרסתו ככזו שלא נסתרה.

6.         עדותו של התובע היתה עקבית ואמינה. בהקשר זה אני מוצאת כי עדותו של מר סמדיה תומכת בגרסת התובע לגבי האופן בו מתבצעת העבודה במקום, ולגבי נסיבות פגיעתו באותו יום.